לימודי תואר שני בהפרעות בתקשורת (M.A.)
החקיקה בארץ עדיין אינה מחייבת לימודי תואר שני כתנאי לרישוי, אולם החוג להפרעות בתקשורת רואה בלימודי מ”א חלק בלתי נפרד מתהליך ההכשרה של קלינאי התקשורת, כנהוג ברוב העולם המערבי שם נדרש תואר שני לפחות והרישוי ניתן באחד מתחומי הליבה בלבד – שפה או שמיעה.
התפיסה המנחה את החוג היא שמקצועיות קלינית בתחום מצריכה תשתית תיאורטית מעמיקה באחד מתחומי הליבה של המקצוע (שפה / שמיעה) ושילוב שלה עם ידע מעשי בתחומים מדעיים שמהווים את הבסיס התיאורטי של תחומי ליבה אלה (כגון בלשנות, מדעי המוח וקוגניציה).
הלימודים בתוכנית מתבצעים באחד מתוך שני אשכולות המתמקדים בתחומים שונים: שמיעה וקוגניציה, או תקשורת, שפה וקוגניציה. כל אשכול מספק התמחות מעמיקה בתחום ספציפי, מה שמאפשר לסטודנטים לבחור את המסלול המתאים ביותר לעניין ולמטרותיהם האישיות. בנוסף, ניתן לבחור תחומי התמחות (כגון התפתחות הילד, אוטיזם, הגיל המבוגר, טכנולוגיות ברווחה ובריאות, מדעי המוח וההתנהגות) המאפשרים התמקדות בתחום תוכן מרכזי.
*התואר השני לא מכשיר לעבודה בקלינאות תקשורת ואינו מקנה את הזכות לגשת למבחן הרישוי של משרד הבריאות.
הכירו את הצוות שלנו
לקבלה למסלולים עם וללא תזה (מסלולים א’ ו-ב’)
תואר ראשון בהפרעות תקשורת ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ ובעולם, בציון ממוצע של 85 ומעלה.
מסמכים נדרשים:
∙ גיליון ציונים רשמי
∙ אישור זכאות לתואר ראשון
∙ שני מכתבי המלצה – לפחות המלצה אחת ממליץ אקדמי.
דרישות נוספות
- ציון 80 במבחן כניסה חוגי באנגלית
- תנאי הכרחי למסלול עם תזה הינו ביצוע עבודה מחקרית במהלך התואר הראשון.
- מועמדים שהתארים הקודמים שלהם ממוסדות ששפת ההוראה בהם אינה עברית, יהיו חייבים לעבור בחינת ידע בעברית ברמה הנדרשת על ידי האוניברסיטה כתנאי לקבלה ללימודים.
- מועמדים בוגרים מאוניברסיטאות מוכרות מחו”ל וכן אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחוייבו לעמוד בהצלחה במבחן GRE או בלימודי השלמה במסגרת התואר הראשון. לפרטים נוספים יש לפנות לתקנון הרשות ללימודים מתקדמים(עמ’ 13).
מועמדים שטרם קיבלו אישור זכאות לתואר ראשון:
קבלה על תנאי – יש להציג אישור זכאות לתואר עד סוף סמסטר א’ של השנה הראשונה.
נהלי הרשמה לכל המועמדים
- ההרשמה ללימודים לתואר שני בחוג להפרעות בתקשורת לשנת הלימודים תשפ”ז תחל בפברואר 2026.
- מועד אחרון להרשמה לשנה”ל תשפ”ז (2026-2027) הינו 30.6.26
- להלן ערכת הגשת מועמדות לתואר שני. את הערכה המלאה יש לשלוח למנהלנית החוג nnachum@univ.haifa.ac.il
- זימון לראיון אישי יעשה בהתאם להחלטת וועדת הקבלה לתואר שני.
- בחינת הכניסה באנגלית תתואם מול מנהלנית החוג במייל nnachum@univ.haifa.ac.il. מועמד רשאי לגשת לשני מועדים בלבד. הציון הגבוה מבין השניים הוא שיקבע. יותר אך ורק שימוש במילון שאינו אלקטרוני.
- מועמדים הזקוקים להתאמות (לקות למידה או לקות רפואית), מתבקשים להעביר למזכירות החוג אישור רשמי על ההתאמות שקיבלו במסגרת לימודי התואר הראשון, מהאוניברסיטה/מכללה בה למדו.
לימודי השלמות:
מועמדים ומועמדות עם תואר ראשון בדיסציפלינות אחרות ממוסד מוכר להשכלה גבוהה או שממוצע הציונים שלהם נמוך מהנדרש (אך גבוה מ-76) עשויים להידרש, לפי שיקול דעת הוועדה, ללימודי השלמות לצורך קבלה לתואר. למידע נוסף יש לפנות למזכירות החוג.
*מאחר ומספר המקומות מוגבל, גם אם התמלאו תנאי המינימום הנדרשים, הקבלה מותנית באישור סופי של הוועדה החוגית ללימודי תואר שני. עמידה בכל תנאי הקבלה אין משמעותה קבלה אוטומטית.
**אוניברסיטת חיפה שומרת לעצמה את הזכות לשנות את האמור בתנאי הקבלה, אם תתגלה טעות.
הלימודים מתקיימים בימי רביעי בלבד, לאורך שני סמסטרים בכל שנה (סמסטר א + ב).
הלימודים במתכונת היברידית, כך שחלק מימי הלימוד מתקיימים בקמפוס, וחלקם באופן מקוון בזום. לוח הלמידה ההיברידית מתפרסם בתחילת כל סמסטר. הקורסים כוללים קורסי חובה בתחומי שיטות המחקר, וניהול שירותי בריאות. קורסי הבחירה והסמינריונים בחוג מושתתים על תחומי העניין של סגל החוג. אנו מעודדים הרכבת תוכנית לימודים בהתאם לתחומי המחקר של כל סטודנט וסטודנטית. לעיון בספר הקורסים – לחצו כאן.
*במסלול עם התמחות – ייתכנו ימי לימוד נוספים בהתאם להתמחות.
מסלול א’ עם עבודת גמר מחקרית (תזה): היקף הלימודים במסלול זה הוא 36 שעות שבועיות סמסטריאליות.
הלימודים במסלול המחקרי נמשכים שלוש שנים. בשנתיים הראשונות משלימים הסטודנטים/ות את חובות השמיעה (32 שש”ס), ובמהלך השנה השלישית משלימים את עבודת התזה (4 שש”ס). עבודת תזה הינה עבודת מחקר שיש בה תרומה לקידום תחום הידע במסגרתו נערכה. עבודת תזה בחוג להפרעות בתקשורת מתנהלת במסגרת של גישות מחקריות שונות ומגוונות תוך הנחיה אישית על ידי אחד מחברי הסגל בחוג.
*רישום למסלול המחקרי לא מבטיח מראש מנחה לכל סטודנט או בכל נושא שהסטודנט מעוניין בו. כמו כן, יש לחתום על טופס התקשרות עם מנחה, מבין מרצי החוג המורשים להנחות עבודת תזה, עד סוף הסמסטר השני של השנה הראשונה. התקשרות עם מנחה הינה תנאי מעבר לשנה שנייה במסלול מחקרי.
סטודנטים שלא יעמדו בלוח זמנים זה יעברו באופן אוטומטי למסלול הקליני (ללא תזה).
מסלול ב’ עם פרויקט גמר (ללא תזה): היקף הלימודים במסלול זה הוא 36 שעות שבועיות סמסטריאליות. משך המסלול הקליני – שנתיים.
לא בטוחים מה לשלב עם הפרעות בתקשורת?
ללמוד בראש שקט! מלגות במיוחד בשבילך
אנחנו רוצים להפנות את תשומת ליבך לשתי מלגות ייחודיות לאוניברסיטת חיפה:
מלגת אהבת עולם המעניקה 2,000$ לכל שנת לימודים.
מלגת ג’ויס לסטודנטיות, המעניקה גם היא 2,000$ בשנה א’.
תוכלו למצוא עוד מגוון מלגות המפורטות כאן >>
במה תוכלו לעסוק בסיום הלימודים?
- עבודה במכונים אודיולוגיים
- ביצוע הערכות למטופלים
- תכנון אסטרטגיות טיפול
- תעסוקה במרכזי שיקום
- אבחון מטופלים
- טיפול במוסדות חינוך
- פיתוח טכנולוגיות שיקום
- המשך ללימודי דוקטורט
- פיתוח קריירה קלינית
- פתיחת קליניקות פרטיות
- עבודה בבתי חולים
- ועוד…
אם מעניין אותך לפתוח את עולם התוכן שלך, יש לנו כמה מסלולים בעולמות משיקים:
תואר ראשון ושני בהפרעות בתקשורת (תוכנית משולבת) – מיועד רק לבעלי תואר ראשון קודם בתחומים משיקים.
תואר שני בהפרעות בתקשורת עם התמחות בהתפתחות הילד – ניתן להתמחות בתכנים הקשורים בהתפתחות רגשית-חברתית של ילדים ובתהליכים רגשיים בחדר הטיפולים במקביל להעמקת הלימודים באחד מתחומי הליבה של הפרעות בתקשורת (שפה/שמיעה). התכנית מתקיימת בשיתוף פעולה עם התכנית הבינתחומית להתפתחות הילד. התוכנית כוללת קורסי חובה ובחירה ייחודיים לתכנית ההתמחות בהיקף של 12 שש”ס.
תואר שני בהפרעות בתקשורת עם התמחות באוטיזם – ניתן להתמחות בתכנים הקשורים בהיבטים קוגניטיביים, תפסיתיים ורגשיים באוטיזם, במקביל להעמקת הלימודים באחד מתחומי הליבה של הפרעות בתקשורת (שפה/שמיעה). התכנית מתקיימת בשיתוף פעולה עם החוג לחינוך מיוחד. התוכנית כוללת קורסי חובה ובחירה ייחודיים לתכנית ההתמחות בהיקף של 12 שש”ס.
תואר שני בהפרעות בתקשורת עם התמחות בגיל המבוגר – ניתן להתמחות בתכנים הקשורים בהיבטים פסיכולוגיים, רפואיים, וקוגניטיביים של זיקנה מחד והיבטים הקשורים תהליכי דיבור ושפה, בליעה, שמיעה ותקשורת מאידך. התכנית מתקיימת בשיתוף פעולה עם החוג לגרונטולוגיה (מדעי הזקנה).
תואר שני בהפרעות בתקשורת עם התמחות בטכנולוגיות ברווחה ובריאות – ניתן להתמחות בתכנים הקשורים לטכנולוגיות רווחה ובריאות בתכנית משותפת לחוג להפרעות בתקשורת ולחוגים נוספים בפקולטה לרווחה ובריאות. במהלך הלימודים הסטודנטיות.ים יעמיקו את הידע באחד מתחומי הליבה של הפרעות בתקשורת (שפה/שמיעה) במקביל להתמחות בתכנים הקשורים לטכנולוגיות רווחה ובריאות, תוך קידום ראיה אינטרדיסיפלינרית המייחדת את הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות. התוכנית כוללת קורסי חובה ובחירה ייחודיים לתכנית ההתמחות בהיקף של 12 שש”ס.
תואר שני בהפרעות בתקשורת עם התמחות במדעי המוח – התמחות זו תספק הבנה מעמיקה בתהליכים המוחיים המעורבים בטיפול ושיקום ותאפשר את הטמעת הידע והעברתו בקרב קלינאי תקשורת בשטח ובמיוחד תקנה לקלינאיות התקשורת ידע בסיסי בתחום מדעי המוח וידע ספציפי בחקר המוח בתחומים כמו: המערכת האודיטורית, הוסטיבולרית, השפתית והבסיס המוחי לשיקום השפתי, האודיטורי והשפתי, ההתמחות תפתח לסטודנט.ית אפיקים רחבים ותעמיק את ההתמקצעות שלהם לצד אנשי המקצוע בתחום הרפואה והפרא-רפואה. הלימודים בתוכנית ההתמחות אפשריים במסלול תזה בלבד, וכוללים קורסי חובה ובחירה ייחודיים לתוכנית ההתמחות בהיקף של 12 שש”ס.
אז איך מתקדמים?
לא יושב לך בול?
יש לנו כמה תוכניות דומות שיכולות לעניין אותך
רוצים ללמוד עוד? אנחנו כאן כדי לעזור
מתלבטים או רוצים לשמוע קצת יותר? תשאירו כמה פרטים ונשתמע (:
